עשייה והשראה // עמיחי גונן

אפשר לכתוב הרבה על הדברים הטובים שהעשייה בקהילת מידברן נותנת ומאפשרת למשתתף. דווקא את ההיבט המשמעותי ביותר בעיני קשה לתאר בתמונה או סרטון, אני מדבר על ההגשמה העצמית וההשראה שאותה העשייה נותנת לסובבים אותנו.

אירוע שמבוסס על התוכן אותו יוצרים ומביאים המשתתפים מהווה מסגרת חסרת גבולות לעשייה יוצרת וליוזמות אישיות. כל אחד מאתנו מגשים את עצמו בדרך אחרת. פרויקט אומנות למשל הוא דרך מדהימה ללמוד כישורי יצירה כמו נגרות, מסגרות, אלקטרוניקה, תפירה ועוד. בנוסף להליך היצירה עצמו, פרויקט אומנות הוא שיעור נדיר בעבודה בצוות ויחסי אנוש.

אבל פרויקט אומנות הוא מקרה פרטי בלבד. התחושה עליה אני כותב זהה בין אם בחרתי לקחת חלק או להוביל פרויקט אומנות, מחנה נושא או תפקיד כלשהו בהפקת האירוע. לכולם יש מכנה משותף. אנחנו חלק מעשייה שמשאירה חותם במשתתפי האירוע בכל אירוע מחדש. אנחנו מכירים את תחושת ה”וואו” שחווים משתתפים בפעם הראשונה יחד עם תחושת ההתרגשות של ה”חזרה הביתה” עבור אלו שכבר השתתפו באירועים.

תחילת דרכי בפרויקט הגדול הראשון שעשיתי במידברן לוותה בחששות וספקות רבים. ראיתי יותר תרחישים שבהם הפרויקט נכשל מאשר בהם הוא מצליח. חלק מהחששות המשיכו עד רגע סיום ההקמה ביום פתיחת האירוע. עדיין, התהליך שעברתי בפרויקט, 4 חודשים בסה”כ לימד אותי שיעור כל כך גדול על מימוש רעיונות, למידת כישורים חדשים, עבודת צוות וסיפוק אישי אין סופי מחוויית נתינה.
הישורת האחרונה של העבודה, כאשר הגעתי לשטח והתחלתי שבוע של עבודה מאומצת ורוויה בלחצים, הייתה נקודת מפנה בה הבנתי שעשרות אנשים עומדים איתי כתף אל כתף בהקמה של הפלא הנדיר הזה. ההבנה הזו הייתה בשבילי כמו זריקת מרץ שהצליחה לדחוף דרך 18 שעות של עבודה ביום ובעיות שלא הפסיקו לבוא.
ביום פתיחת האירוע, באטרף לסיים את העבודות ומחסור חמור בשינה, הסתכלתי על טור המכוניות שעומדות בתור להיכנס לעיר, ראיתי אלפי אנשים שיזכו הפעם, לחוויה חלקית.

ההשתתפות, ולא משנה איך, מניעה בו זמנית הגשמה עצמית ונתינה ליתר המשתתפים.
נתינה משמעותית שלפעמים, בלהט ולחצי העשייה, קל לשכוח את גודלה ומשמעותה. חשוב להבין ולזכור שהעשייה וההשתתפות מחלחלות הלאה ומניעות את הרצון הזה אצל משתתפים אחרים ולא תמיד אנחנו יודעים את זה. אבל זה שם.

החדשות הטובות לגבי השתתפות הן שבכל שנה יש לנו הזדמנות לבחור איך ואיפה נגשים את עצמנו הכי הרבה. ניתנת לנו ההזדמנות לחקור את האישיות שלנו ולאתגר את הגבולות של עצמנו בכל שנה מחדש.
השתתפות, עשייה והשראה נמצאים אצלי על אותו מעגל. שלושת אלו מציתים אצלי את הדמיון ואת הרצון להשתתף. זה מעגל קסמים שאני מאושר להיות חלק ממנו, גם מהנתינה וגם מהקבלה.