הי, אני חן, לפעמים זיו, לפעמים פח, תלוי באיזה מצב צבירה אני.
מידברן היא אהבה ממבט ראשון בשבילי. מבט ראשון, אבל עתיק, של מליוני שנים.
כל כך מוכר ושורשי. משפחה. שבט. בית.
חזרתי לעצמי עם כל החלקים שבי והתאהבתי מחדש.
התגעגעתי לעצמי מאד, מאד, עד שהגעתי.
אני מלאת הודייה.
למרות שאני מנסה עדיין להגיד שאני תיירת… זו כבר בדיחה.
אני כל כך מושקעת בפנים, זה כוח בלתי נמנע ליצור יחד. זה מדבק.
החבורה הגדולה הזו שמורכבת ממכלול פסיכי של דמויות, שלא הייתי מוצאת בשום מקום אחר,
בוראת לעצמה בועה, זו שחלמתי עליה מיליון שנה. איך אפשר שלא להצטרף לזה?!
בהתחלה לא ממש אומרים מה אתה עושה בחיים. כי אתה קנווס, ואתה רק יצור שמח ומחבק
ולאט לאט זה יוצא. היכולת לעזור במה שאני טובה בו בערה בי. ומטבעי אני נותנת מה שיש.
במידברן הראשון הגעתי לקאמפ טדי-ברן כחודש לפני הארוע, תיירת,
וכבר שנכנסתי רציתי לתת לבית שאימץ אותי. ייצרתי לוגו חולצות וקשקושים.
אחרי הארוע המכונן הזה, עברה שנה עמוסת אירועים, מסיבות קונספט,
תפאורה, ארועי קהילה, פרחתי, קשקשתי בזנב ועשיתי כל מה שחלמתי (כמעט, הייתה איזו מסיבת פורנו שאמרו לי די, אז די)
במידברן השני כבר יצרתי לי בית, עם כל מה שאני הכי אוהבת וניהלתי את קאמפ פוסינימה וזהו הוגדרתי רשמית כאזרחית העיר.
אחרי שנים רבות בתחום הפרסום כקריאטיב דיירקטור, בקמפיינים חובקי עולם. לא רציתי לעסוק בזה יותר.
הרגשתי שאין תכלית אמיתית בעשייה הזאת עבורי. לא משנה פרסים ולא משנה טייטל, רציתי משהו משמעותי!
פיצוח של קונספט ומחקר, זיכוך לכדי שפה, צורה, משפט, שיידברו לכל כך הרבה אנשים באופן ברור והשראתי, זו עבודה אקסטטית.
ברמה של זרמים בכל הגוף ברגע שמגיעים לזה. ביני לבין עצמי. אבל לא יכלתי עוד עבור חברות גדולות ומסחריות.
תכלס כמה שנים אפשר לצלם את בר רפאלי ולהלביש אותה 
?!
ואז הגיע מידברן. אין בוסים, אין אגו (חוץ מהקטע הבריא שבאגו)
אין פילטרים, אין זלזול, רק קבוצת אנשים שמאמינים בעולם טוב יותר ועושים אמנות יחד. הכל יחד.
וואו איך הם מצאו אותי. ליצור באווירה כזאת, זה הכי פתוח שאפשר.
זה לשפריץ החוצה את כל הטירוף וכל היצירה שבי ולהנות מהדרך.
ויש לחץ ורצינות ועומק וכישרונות. אבל זה משמעותי וזה שלי וזה של השבט שלי.
השנה עבדתי על השפה החזותית של מידברן אברא-כדברא.
שזה לא אומר כלום וזה אומר הכל.. הייתי בלחץ אמיתי. שקשקתי.
כי אני לא צריכה לרצות סוללת מנהלים של חברה גדולה, או מנהל משרד פרסום, או יהודי עשיר אמריקאי.
אני צריכה להגדיר לעצמי בצורה הכי מזוככת מה זה מידברן אברא-כדברא
וקהילה שלמה אמורה להבין את השפה הזאת, לדבר אותה, ליצור אותה, לאהוב אותה ולעוף! מלחיץ.
ואז חושבים פשוט. כי אנחנו בפשטות. בהירות. ומכל הצורות שעברו לי בראש הייתה אחת שהתעקשה.
המשולש הזה היה חתיכת מחקר, של מיהו המשולש שלנו, מה מגדיר קהילה, קסם, מיידיות, הדדיות.
המשולש של הלוגו הנבחר, בהגדרתו הטהורה הוא – ״הבלתי אפשרי הוא אפשרי״
כי מה שיוצא לי מהבטן בצורה כל כך טהורה, הוא האמת שלי. וחיבור שלי לקהילה בא משם. ואצלנו הכל אפשרי!
וזהו אני הולכת לקעקע אותו עלי השבוע. פשוט ככה.
השנה אנחנו הולכים לעשות קסמים יותר מאי פעם. אנחנו נדבר קסם בכל הרמות,
תעופו הכי גבוה, מחכה לכם בחצי הגובה. נמשיך יחד.
תודה. אוהבת אתכם. אוהבת אותנו.
לצפייה בשפת במותג, לחצו על הקישורים הבאים: